שולחת גלים מתוכי למעגלים שמסביבי, אוספת בחזרה כל גל של אהבה.

טיפה או דמעה? טיפה תשקה כל צמא, דמעה תישא תפילה.

ומשם המחשבות נודדות להן.

מגן דוד מעוצב בצורה מקורית. לא בקו ישר וברור, אלא בדרך מפותלת וסבוכה כמו דרכו של עם ישראל. אבל למי שמביט ממרחק רואה את כל היופי.

מבחוץ מסגרת ובתוכה עוד מסגרת. בפנים יש סערות ורגשות ורק מי שמביט עמוק, מבין.

כל מיני מעגלים של חברים ומשפחה, יש בולטים ויש פחות, וכולם ביחד יוצרים את השלמות.

נשענת על החזק והיציב, ואז מרשה לעצמי לפרוץ לקפוץ ולהעז.

בלי סוף או התחלה, רחוקים קרובים ונושקים.

פרי של מלכות, אלגנטי ועדין, מלא הוד והדר. ושנהיה מלאים כל טוב כרימון.

הנפש שמחברת את שלבי החיים, הפשוטים, המורכבים והעמוקים.